גליה, מנחת סדנאות מומחית בתחומה נדהמה לגלות כי רחל (השמות בדויים) שהשתתפה בסדנה שלה העתיקה אחד לאחד את כל החומרים מהסדנה וכעת משתמשת בהם בעצמה בסדנאות אותן היא מנחה. נסערת וכועסת כתבה גליה פוסט בפורום בעלי עסקים, אולם התגובות היו מייאשות עוד יותר. האם הכל פרוץ, הכל מותר ואין גבולות חוקיים בשיווק?
בעלי עסקים קטנים נתקלים לא פעם, במהלך הניהול השוטף של העסק, במקרים משפטיים כאלה ואחרים מול לקוחות, קולגות, וספקים. אולם ברוב המקרים בוחרים שלא לפעול משפטית בשל העלויות הכספיות והרגשיות הכרוכות בכך. לצערי, מערכת המשפט שמטרתה היא להגן על מקרים של הפרת חוזה, הפרת זכויות יוצרים, לשון הרע ועוד נושאים האופיינים לניהול עסקים, אינה עומדת בעומס הפניות, ההליכים מאוד ארוכים ומסורבלים ובסופו של דבר מסתיימים הרבה פעמים בפשרה מאכזבת לשני הצדדים.
הבעיה אינה נעוצה בחוק עצמו, שדווקא מכיל סעיפים רבים המגנים בחוקים שונים מפני הפרות חוזה, עוולות מסחריות, פגיעה במוניטין, גניבת סוד מסחרי, הפרת זכויות יוצרים ועוד. התגובות שגליה קבלה בפורום היו מייאשות מאחר ומצד אחד היתה הזדהות "גם לי זה קרה" אחרות היו "תתבעי אותה! מלווה בהמלצה על עו"ד "תותח" שיוכל לטפל בסוגיה" והיו כאלה שאמרו "תתעלמי זו מחמאה שמעתיקים ממך" או המתסכל ביותר " עזבי אל תתעסקי עם זה, זה יקר, מעצבן ורק יגרום לך יותר סבל".
אז מה עושים? מתעלמים? הרי ככל שיותר ויותר בעלי עסקים יתעלמו מהמקרים הללו, הם ילכו ויתעצמו עד שיקשה עלינו מאוד לנהל עסקים וזה בודאי יפגע בתחרות ההוגנת.
הבה נתחיל מהחוק; חוק זכות יוצרים תשס"ח-2007 מגן על כל החומרים הכתובים ומועברים בסדנה כיצירה מקורית אשר אסור להעתיק או לשכפל אותה. כדי לזכות בהגנה יש כמובן לתעד את החומרים ולהוכיח כי גליה היא היוצרת המקורית שלהם ולא העתיקה אותם מאחרים. מומלץ להכין חומרים כתובים, מוקלטים או מצולמים של הסדנה ולשלוח אותם לעצמכם באמצעות דוא"ל, על מנת שתהיה הוכחה למועד יצירתם. חשוב לדעת שלא צריך לרשום את זכויות היוצרים בשום מקום וההגנה היא אוטומטית על כל יצירה מקורית. אולם, אם מדובר רק ברעיון, למשל רעיון לפתח סדנה בתחום מסוים, אין הגנה על הרעיון, רק על המימוש שלו. זאת אומרת על מסמך כתוב למשל, המתאר את אופן הביצוע של הסדנה והחומרים שיועברו בה. דבר נוסף הוא הפרה של זכות הנקראית "זכות מוסרית". זו הזכות של היוצר ששמו יופיע על היצירה. כשאתם לא מציינים מי היוצר, אתם מפרים גם זכות זו ואז ההפרה גדולה יותר.
מה יכולה גליה לעשות?
כמובן שלפנות לרחל במכתב רשמי (לפני מכתב מעו"ד) ולדרוש ממנה להפסיק להעתיק ולהפיץ את החומרים וכן להתריע, כי במידה ולא תחדל, תפנה גליה לטיפול משפטי. לצערי, ברוב המקרים, בעלי העסקים המפרים פשוט מתעלמים ממכתב כזה (התופעה נפוצה גם בהתנהלות מול חברות גדולות) ואז אין ברירה אלא לפנות במכתב מעורך דין. גם כאן העניין לא פשוט מאחר ולא כל המכתבים מעורכי דין זהים.
איך יודעים שעורך דין כתב לכם מכתב טוב ואפקטיבי?
המכתב צריך לכלול את העובדות הנטענות בצירוף מספר מסמכים או התכתבויות המעידות על השתלשלות העניינים ( למשל טופס הרשמה ותשלום לסדנה של גליה), טענות משפטיות וציטוטי החוקים והסעיפים הרלוונטים. רצוי שתהיה במכתב הצעה לפשרה בטרם נקיטת הליך משפטי, על מנת לאפשר לצד השני "לרדת מהעץ" ולתקן את ההפרה, בעלות קטנה יותר מאשר יאלץ לשלם בעתיד, לו יגיע הנושא לפתחו של בית המשפט. חשוב לציין כי הפיצוי הכספי הקבוע בחוק על הפרת זכות יוצרים, ללא הוכחת כל נזק, הוא עד 100,000 ₪!
רוב בעלי העסקים יעדיפו להימנע מתביעה כזו, אם הם סבורים כי אתם רציניים ולא תהססו לפעול בנושא. אולם, יש גם עקשנים. כאלה הבטוחים בצדקתם ואינם מוכנים להתפשר לפני.
במידה ורחל היא אחת מאלה, לא תיוותר בידי גליה ברירה והיא תוכל להגיש נגדה תביעה בבית המשפט. גם כאן קיימות שתי אפשרויות; תביעה בבית המשפט לתביעות קטנות ותביעה בבית משפט רגיל. בבית המשפט לתביעות קטנות סכום התביעה יכול להיות עד 33,400 ₪ בלבד ואין אפשרות להיות מיוצג על ידי עו"ד. הדבר מוזיל כמובן את עלויות ההתדיינות. גם האגרה היא רק אחוז אחד מסכום התביעה בשונה מ 2.5% בבית משפט רגיל. כמו כן, לתביעה מצרפים את כל ההוכחות ומתקיים דיון אחד בלבד, אשר בסופו ניתן פסק דין. היתרונות של ההליך שהוא מהיר יחסית, אולם לא ניתן להעלות סוגיות הדורשות הוכחות מורכבות, כי במקרה כזה התובע עלול למצוא את עצמו מועבר, על ידי השופט, לבית משפט רגיל (השלום או המחוזי בהתאם לעניין). בנוסף הפיצוי הנקבע בפסקי הדין בתביעות להפרת זכויות יוצרים בבית המשפט לתביעות קטנות, הינו נמוך משמעותית מהפיצוי אשר ניתן לקבל בבית משפט רגיל. אולם שם כאמור גם ההוצאות גדולות יותר.
בבית משפט רגיל כבר צריך יצוג של עו"ד, אם כי על פי חוק, אתם גם יכולים לייצג את עצמכם. אולם יש אמרה ידועה בקרב עוה"ד: "עו"ד המייצג את עצמו מייצג טיפש" ולכן לא מומלץ לייצג את עצמכם ולא משנה מהי השכלתכם.
הליך בבית משפט יכול להיות בבית משפט השלום, אם סכום התביעה הוא עד 2.5 מליון ₪ או בבית המשפט המחוזי במידה והסעד אותו אתם מבקשים כולל גם צו עשה אשר בית משפט השלום אינו מוסמך לתת. צו עשה הוא צו המורה לצד השני לנקוט בפעולה כלשהי ולא רק לחדול מלעשות משהו. לדוגמה, מקרה של רחל, גליה יכולה לבקש צו מניעה שימנע מרחל מלהשתמש בחומרים שלה מעתה והלאה או צו עשה להשמיד את החומרים המודפסים או להעביר אותם לידיה של גליה, למחוק אותם משרתיה ומחשביה של רחל ומכל מקום בו פורסמו.
אז עכשיו ברור וידוע כי אסור להעתיק בלי רשות מאף אחד. לא חומרים, לא טקסטים, לא תמונות, לא איורים ויש גם מה לעשות משפטית בנושא. אבל לפני זה גם יש מה לעשות מוסרית, פשוט לא להעתיק. היו יצירתיים, צרו ויצרו את החומרים שלכם בעצמכם. אתם מאגר של ידע וניסיון רב ועצום: השתמשו בו. אל תפגעו בבעלי עסקים אחרים ואל תפרו את החוק, חישבו תמיד, מה היה קורה אם מישהו היה עושה את זה לכם?
ועוד מילה על העתקות, אסור להעתיק ללא רשות לשום מטרה, גם לא בפייסבוק הפרטי, גם לא למטרות צדקה וגם שלא למטרות רווח. פשוט אסור. אבל אפשר לבקש רשות. ולפעמים כשמבקשים רשות, נוצרים שיתופי פעולה נהדרים ומפרים. מומלץ לנסות. זה בטוח יותר נעים מסיכון של תביעה משפטית.
מה היתה יכולה גליה לעשות כדי להגן על עצמה מפני ההעתקה מלכתחילה?
להוסיף בטופס ההרשמה לסדנה כי כל החומרים בסדנה מוגנים בזכויות יוצרים ואין להעתיק אותם ללא רשותה וכי ההעתקה מהווה הפרה של הסכם ההשתתפות בסדנה. למרות שחוק זכות יוצרים מגן מפני הפרת זכויות, הוספת סעיף כזה בטופס ההרשמה לסדנה מאפשר לגליה ליהנות גם מהגנת חוק החוזים להפרת חוזה, דבר המאפשר לה סעדים נוספים ופיצויים שונים לפי חוק זה. בכל מקרה אני תמיד ממליצה להחתים את הלקוחות על הסכם, הזמנת עבודה, טופס הרשמה המכילים את ההסכמות בין הצדדים ואת הנתונים הרלוונטיים והחשובים לכם. כגון תנאי תשלום, אחריות, החזרות, מה כולל ההסכם ועוד. ניסוח הדברים בהסכם ימנע הרבה מאוד אי הבנות וסכסוכים משפטיים מיותרים.
מאת עו"ד אפרת אומיאל פדידה
עו"ד בתחום האזרחי- מסחרי מיסדת המיזם החברתי "עסק משפטי"- עו"ד צמוד לכל עסק קטן ובעלת אומיאל פדידה חברת עורכי דין.
קרדיט לצלם: עמירם ציונוב
